Eirouvine
Daf 10b
משנה: מַקִּיפִין שְׁלֹשָׁה חֲבָלִים זוֹ לְמַעְלָה מִזּוֹ וְזוֹ לְמַעְלָה מִזּוֹ וּבִלְבַד שֶׁלֹּא יְהֵא בֵּין חֶבֶל לַחֲבֵירוֹ שְׁלֹשָׁה טְפָחִים. שִׁעוּר חֲבָלִים וְעוֹבְיָן יוֹתֵר עַל טֶפַח שֶׁיְהֵא הַכֹּל עֲשָׂרָה טְפָחִים׃
Traduction
Il est permis d’entourer ce camp en superposant 3 cordes l’une au-dessus de l’autre, à condition de ne pas laisser entre l’une et l’autre un intervalle atteignant 3 palmes; l’ensemble de ces cordes avec leur épaisseur devra avoir un peu plus d’un palme, de façon à ce que le total forme une hauteur de dix palmes.
Pnei Moshe non traduit
מתני' מקיפין שלשה חבלים. אשיירא דלעיל קאי וכר' יהודה במתני' דלקמן:
זה למעלה מזה. על גבי יתדות סביב סביב:
ובלבד שלא יהא בין חבל לחברו שלשה טפחים. וכן מן החבל להתחתון פחות משלשה לקרקע וממנו לחבל האמצעי פחות משלשה ומהאמצעי להעליון פחות משלשה וכל פחות משלשה כסתום דמי הרי כאן תשעה טפחים עומד באלו שלשה האוירין פחות שלשה משהויין ושיעור החבלים עוביין בין הכל יותר על טפח שלשה משהויין כדי שיהא הכל עשרה טפחים:
הלכה: מַקִּיפִין שְׁלֹשָׁה חֲבָלִים כול'. אָמַר רִבִּי זְעִירָא. לֹא אָֽמְרוּ אֶלָּא בְעֶשֶׂר וּבְיוֹתֵר מֵעֶשֶׂר. הָא פָחוּת מִיכֵּן לֹא. וְתַנֵּי כֵן. הֵבִיא דוֹפָן שֶׁלְשִׁבְעָה טְפָחִים וְהִגְבִּיהוֹ מִן הָאָרֶץ פָּחוּת מִשְּׁלֹשָׁה. מוּתָּר. תַּמָּן אַתְּ אַמַר. כָּל פָּחוּת מִשְּׁלשָׁה כְסָתוּם. וְכָא אַתְּ אַמַר. כָּל פָּחוּת מִשְּׁלֹשָׁה כְסָתוּם. אִין אַתְּ בָּעֵי מַקְשִׁייָא הָכֵין קְשִׁי. הֵבִיא דוֹפָן שֶׁל (אַרְבָּעָה) [שִׁבְעָה] טְפָחִים וְכָל שֶׁהוּא. וְהִגְבִּיהוֹ מִן הָאָרֶץ שְׁנֵי טְפָחִים חַסֵר כָּל שֶׁהוּא. ייָבֹא כַיי דָמַר רִבִּי יוֹחָנָן. הָעוֹמֵד וְהֶחָלָל מִצְטָֽרְפִין בְּאַרְבָּעָה. וְהוּא שֶׁיְּהֵא הָעוֹמֵד רָבָה עַל הֶחָלָל.
Traduction
Cet entourage n’est permis, dit R. Zeira, que pour un camp de dix coudées ou plus, non au-dessous. De même il est dit: si l’on apporte une paroi de 7 p., que l’on place à un peu moins de 3 p. au-dessus du sol, elle est valable. D’une part, on dit (ci-dessus): tout espace inférieur à 3 p. est annulé; comment donc dit-on ici, d’autre part, qu’il sert à compléter la mesure de 10 palmes? Si tu veux faire une objection, lui fut répliqué, il faut la formuler ainsi: si l’on apporte une planche d’un peu plus de 7 p., que l’on tient à 3 p. et une fraction au-dessus du sol (39)Soit plus de 10 en total., comment se fait-il qu’elle soit valable? C’est conforme à ce qu’a dit R. Yohanan (40)Ci-dessus, 3, et (Shabat 11, 2).: on considère comme jointes, la partie qui a été maintenue et celle qui est vide, si l’intervalle n’atteint pas 4 p., et à condition que la première partie surpasse la seconde – (41)Le reste de ce 9 jusqu'au 10 est traduit, (Kilayim 4, 4)..
Pnei Moshe non traduit
גמ' אמר רבי זעירא לא אמרו אלא בעשר וביותר מעשר וכו'. כלומר הא דקתני כדי שיהא הכל עשרה טפחים הוא הדין ביותר מעשר כגון שהחבל העליון לבדו עוביו טפח והרי כאן יותר מעשר ולא אתי לאפוקי אלא הא פחות מכאן לא דפחות מגבוה עשרה טפחים לא הוי מחיצה:
ותני. בברייתא כן דעל גובה עשרה הוא דקפדינן ואם הביא דופן של שבעה טפחים והגביהו מן הארץ פחות משלשה מותר דכלבוד הוא ויש כאן בין הכל גבוה עשרה:
תמן את אמר כל פחות משלשה כסתום וכו'. כלומר דמתמה הש''ס ומאי קמ''ל פשיטא דמאי שנא ממתני' דאמרינן התם כל פחות משלשה כסתום והכא נמי ודאי את אומר כן דכל פחות משלשה כסתום וכל כי האי לא איצטריך תו למיתני. והיותר נראה דט''ס הוא כאן ולקמן בפ' חלון בהלכה א' גרסינן לה והכי גריס תמן את אמר כל פחות משלשה כסתום וכא את אמר כל פחות מארבעה כסתום ואדאמר התם לעיל קאי בכותל שבין שתי חצרות שאם העמיד סולם אצלו ממעט מגובה עשרה וקאמר עלה וצריך שתהא משוכה מן הכותל ארבעה טפחים כדי מקום ועלה הוא דפריך הא בכל מקום אמרינן פחות משלשה כסתום והכא את אמר פחות מארבעה כסתום ואיידי הא דלעיל ודלקמיה מייתי לה הכא וכן נמי מייתי לכולא מילתא התם כדרך הש''ס הזה:
אין את בעי מקשייא הכין קשי. כלומר אלא אם אתה רוצה לישאל ולפלפל בדין חדש בענין זה הכין צריך אתה להקשות ולשאול אם הביא דופן של שבעה טפחים וכל שהוא והגביהו מן הארץ שני טפחים חסר כל שהוא וכגון שהעמוד את הדופן ברחוק טפח מן החבל שעל גביו שאע''פ שיש ג''כ כאן עשרה טפחים בין הכל. מ''מ איכא לספוקי הכא אי אמרינן לבוד משתי רוחות. מכיון שיש כאן חלל למעלה מן הדופן ולמטה ממנו או לא ומהו:
ייבא. הדין הזה כהאי דאמר ר' יוחנן לעיל פ' הזורק גבי חולית הבור והסלע והובא זה ג''כ לעיל בהלכה ב' שהעומד והחלל מצטרפין הן לארבעה טפחים ואפילו בשני חללים מכאן ומכאן ובלבד שיהא העומד מרובה על החלל וה''נ אפילו משתי רוחות אמרינן לבוד:
נִמְצֵאתָ אוֹמֵר לְעִנְיַין כִּלָאַיִם. כָּל הַפָּחוּת מִשְּׁלֹשָׁה כְסָתוּם. מִשְּׁלֹשָׁה וְעַד אַרְבָּעָה. 10b אִם הָעוֹמֵד רָבָה עַל הַפָּרוּץ מוּתָּר. וְאִם הַפָּרוּץ רָבָה עַל הָעוֹמֵד אָסוּר. מִד' וְעַד עֶשֶׂר. אִם הָעוֹמֵד רָבָה עַל הַפָּרוּץ מוּתָּר. אִם הַפָּרוּץ רָבָה עַל הָעוֹמֵד. כְּנֶגֶד הָעוּמֵד מוּתָּר. כְּנֶגֶד הַפָּרוּץ אָסוּר. יוֹתֵר מֵעֶשֶׂר. אַף עַל פִּי שֶׁהָעוֹמֵד רָבָה עַל הַפָּרוּץ. כְּנֶגֶד הָעוֹמֵד מוּתָּר. כְּנֶגֶד הַפָּרוּץ אָסוּר.
Traduction
Il en résulte la déduction, au point de vue des hétérogènes (34)''(Kilayim 4, 4) ; (Suka 1, 1).'', que toute brèche inférieure à 3 p. est comme close; de 3 à 4 p., elle sera annulée si la partie conservée dépasse la rupture; au cas contraire, cette dernière dominant, l’interdit a lieu d’être appliqué; de 4 à 10 p., il faut non seulement que la partie conservée dépasse la brèche pour que l’autorisation soit donnée, mais il faut encore qu’il subsiste une partie en face de la brèche; enfin, si la rupture dépasse dix, même si la partie restée intacte est plus grande que la brèche, il n’est permis de tirer parti du terrain (pour semer) qu’en face du mur conservé, non en regard de la brèche.
Pnei Moshe non traduit
נמצאת אומר לענין כלאים כו'. חלוקי דינים אלו שנויים בתוספתא דכלאים פ''ד אלא שנשתנית כאן הנוסחא במקצת. משום דקיי''ל המחיצה מפסקת לענין כלאים ומותר לסמוך שני מיני זרעים זה בצד זה להגדר וזה מצד השני וכן מותר לסמוך גפנים מצד זה וזרעים מצד זה כדתנן בפרק ב' דכלאים ובפ''ד ושם נשנו דיני העומד ופרוץ. וגרסינן לכל הא דהכא והא דבהלכה דלקמן בכלאים בפ''ד בהלכה ד':
כל הפחות משלשה. פרוץ כסתום הוא בכל מקום:
משלשה ועד ארבעה. ולא ארבעה בכלל:
אם העומד רבה על הפרוץ מותר. אף כנגד הפרוץ:
ואם הפרוץ רבה על העומד אסור. כנגד הפרוץ אבל כנגד העומד מותר:
מארבעה ועד עשר. ועשר בכלל:
אם הפרוץ רבה וכו'. לפי גירסא זו אין חילוק בין מג' ועד ארבעה ובין מארבעה ועד עשר אבל בתוספתא גריס גבי מג' ועד ארבעה אם היה פרוץ מרובה על העומד אף כנגד העומד אסור:
יותר מעשר וכו' כנגד העומד מותר. דכל שהוא כנגד העומד מותר גבי כלאים דהוי הפסק ומשום סיפא נקט נמי להא וקמ''ל דכנגד הפרוץ אסור אע''פ שהעומד מרובה משום דהפרצה יותר מעשר היא:
אֲבָל לָעִנְיַין שַׁבָּת. כָּל הַפָּחוּת מִשְּׁלֹשָׁה כְסָתוּם. מִשְּׁלֹשָׁה וְעַד אַרְבָּעָה מֵאַרְבָּעָה וְעַד עֶשֶׂר. אִם הָעוֹמֵד רָבָה עַל הַפָּרוּץ מוּתָּר. אִם הַפָּרוּץ רָבָה עַל הָעוֹמֵד אָסוּר. יוֹתֵר מֵעֶשֶׂר. אַף עַל פִּי שֶׁהָעוֹמֵד רָבָה עַל הַפָּרוּץ אָסוּר. רִבִּי חֲנַנְיָה רִבִּי יוּדָה בַּר פָּזִי בְשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן. לֵית כָּאן מִשְּׁלֹשָׁה וְעַד אַרְבָּעָה. יֵשׁ כָּאן פִּרְצָה שְׁלֹשָׁה. אֵין כָּאן מְקוֹם אַרְבָּעָה. הָתִיב רִבִּי מָנָא. וְהָתַנִּינָן. מַקִּיפִין בַּקָּנֶה. וְקָנֶה יֵשׁ לוֹ מָקוֹם. אָמַר לֵיהּ. לָא תְתִיבֵינִי פָּחוּת מִשְּׁלֹשָׁה. שֶׁכָּל הַפָּחוּת מִשְּׁלֹשָׁה כְסָתוּם. רִבִּי יוֹסֵי בֵּירִבִּי בּוּן בְּשֵׁם רַב. מִכָּל מָקוֹם. מִכֵּיוָן שֶׁהָעוֹמֵד רָבָה עַל הַפָּרוּץ מוּתָּר.
Traduction
Cependant, au point de vue de la question du repos shabatique, toute brèche inférieure à 3 p. est comme close; de 3 à 4 p., comme de 4 à 10, la règle est la même, et si la partie maintenue surpasse la rupture, il est permis d’y transporter; au cas contraire, c’est interdit; si enfin il y a plus de dix, y eut-il un excédant de partie intacte contre celle en brèche, le tout est interdit. R. Hanania, ou R. Juda b. Pazi dit au nom de R. Yohanan: il n’est pas question de la limite de 3 à 4 palmes; car la brèche de 3 p. ne saurait être annulée, et il n’y a pas là de place de 3 p. ayant une valeur propre (35)Toute cette hypothèse, de 3 à 4 p., est donc supprimer. réelle. Mais, objecta R. Mena, n’est-il pas dit ci-après (§ 10): ''on peut entourer un camp avec des joncs''? Et pourtant le jonc ne saurait être considéré comme un emplacement? Il n’y a rien à objecter de ce fait, fut-il répondu, car il s’agit là de joncs tellement serrés que l’espace est inférieur à 3 p., lequel est considéré comme tout à fait clos (36)Bien différent d'une brèche.. R. Yossé b. R. Aboun dit au nom de Rav: en tous cas (37)Qu'il y ait une rupture inférieure à 3 p., ou qu'elle ait de 3 à 4 p., dès que la partie maintenue surpasse celle qui est abattue, elle est autorisée (devient d’un usage permis).
Pnei Moshe non traduit
אבל לענין שבת וכו'. אין חילוק בין שהפירצה מג' ועד ארבעה ובין מארבעה ועד עשר כל שהפרוץ מרובה על העומד אסור אף כנגד העומד משום דכשהפרוץ מרובה נתבטלה המחיצה. ולענין שבת לא שייך להתיר כנגד העומד וכן כשהפירצה יותר מעשר היא אין כאן מחיצה כלל ואע''פ שהעומד מרובה על הפרוץ אסור:
לית כאן משלשה ועד ארבעה. כלומר סמי מכאן חלוקה זו דמג' ועד ארבעה גבי כלאים ולא מצינן למיתניה לבבא זו דהא קתני אם העומד רבה על הפרוץ מותר ואם כן כשהפירצות הן שלשה שלשה והעומד הוא יותר משלשה מותר ואע''פ שאין בעומד רוחב ארבעה. ואמאי הרי יש כאן פירצה שלשה ואין כאן מקום ארבעה להעומד ולא הוי מקום חשוב להתיר בכה''ג משום עומד מרובה על הפרוץ אלא דלא תנינן להאי בבא כלל:
התיב ר' מנא. על הא דקאמר ר' חנניה בשם ר' יוחנן דבעומד מרובה מקום ארבעה בעינן והתנינן לקמן בפרקין מקיפין המחיצה בקנים וכי קנה יש לו מקום חשוב והלא פחות מארבעה הוא ואע''פ כן מותר להקיף בקנים:
א''ל לא תתיבני פחות משלשה. אל תשיבני מהא מתני' דקנים שהפירצה פחות משלשה דהא קתני התם בהדיא ובלבד שלא יהא בין קנה לחבירו שלשה טפחים וכל הפחות משלשה כסתום הוא וכי קאמינא על האי חלוקה מג' ועד ד' דקתני שהפירצה שלשה היא וקתני להיתרא בעומד מרובה בלבד ואפילו אינו ארבעה והא אנן מקום חשוב בעינן:
ר' יוסי ברבי בון בשם רב. פליג אדרבי חנניה בשם רבי יוחנן וס''ל דמכל מקום אע''פ שאינו מקום חשוב מכיון שהעומד מרובה על הפרוץ מותר:
Eirouvine
Daf 11a
רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ בְּשֵׁם רִבִּי יוּדָה בֶּן חֲנַנְיָה. נָעַץ אַרְבָּעָה קָנִים בְּאַרְבַּע נָוִיוֹת הַכֶּרֶם וְקָשַׁר גָּמִי מִלְּמַעֲלָה. מַצִּיל 11a מִשּׁוּם פֵּיאָה. אָמַר רִבִּי יוֹחָנָן. כִּמְחִיצַת שַׁבָּת כֵּן מְחִיצַת כִּלְאַיִם. אָמַר רִבִּי יוֹחָנָן. מַעֲשֶׂה שֶׁהָלַךְ רִבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן קָרְחָה אֶצֶל רִבִּי יוֹחָנָן בֶּן נוּרִי לְנגנגד וְהַרְאֵהוֹ שָׂדֶה אַחַת וּבֵית חֲבֵירָתָה הָֽיְתָה נִקְרֵאת. וְהָיוּ שָׁם פִּרְצוֹת יוֹתֵר מֵעֶשֶׂר. וְהָיָה נוֹטֵל אָעִים וְסוֹתֵם. דּוּקְרָנִין וְסוֹתֵם. עַד שֶׁמִּיעֵטָן פָּחוּת מֵעֶשֶׂר. אָמַר. כְּזוֹ כֵן מְחִיצַת שַׁבָּת. אָמַר רִבִּי זְעִירָא. מוֹדֶה רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ לְעִינְייָן שַׁבָּת. שֶׁאֵין פֵּיאָה מַצֶּלֶת יוֹתֵר מֵעֶשֶׂר. אָמַר רִבִּי חַגַּיי. מַתְנִיתָא אָֽמְרָה כֵן. מַקִּיפִין שְׁלֹשָׁה חֲבָלִים זוֹ לְמַעְלָה מִזּוֹ. אִם אוֹמֵר אַתְּ שֶׁהַפֵּיאָה מַצֶּלֶת יוֹתֵר מֵעֶשֶׂר. כְּמוֹ כֵן חֶבֶל אֶחָד.
Traduction
Pnei Moshe non traduit
נעץ ארבעה קנים בארבע זויות הכרם וכו'. לכל האי סוגיא עד סוף הלכה גרסינן לה לעיל בפ''ד דכלאים בהלכה ד' וגי' דהכא עיקרית היא:
מציל משום פיאה. משום צורת הפתח ועל שם שקולעין הגמי מלמעלה מהקנה לקנה קרי ליה פיאה מלשון פיאה נכרית וכלומר דמציל והוי כמחיצה סביב הכרם ומותר לסמוך זרעים מבחוץ:
כמחיצת שבת. מה שנקרא מחיצה בשבת לענין היתר לטלטל בתוכה כן הוא למחיצת כלאים שמחיצה כזו הוי הפסק בין הכלאים:
לנגנגד. שם מקום:
ובית חברתה היתה נקראת. על שם שהיו זורעים ממינים אחרים בשדה שבצדה וסמוכה ומחוברת לזו והיו סומכין עצמן על הגדר שהיה מפסיק ביניהן והיה שם בהגדר פירצות יותר מעשר אמות והיה נוטל עצים ודוקרנין משופים כמין דקר וסותם עד שמיעטן לפחות מעשר. ואמר כזה מהני נמי לענין מחיצת שבת לסתום הפירצה יותר מעשר ואפילו באלו עצים דקין כל שהן:
מודה רבי שמעון בן לקיש לענין שבת. אף על גב דקאמר לעיל גבי כלאים שהפיאה מצלת וסתמא קאמר דמשמע אפילו ביותר מעשר מצלת מ''מ לענין שבת מודה הוא דאינה מצלת שאין צורת הפתח מתיר בפרצה שהיא יותר מעשר:
אמר רבי חגיי מתניתא אמרה כן. ממתניתין דהכא שמעינן כן דקתני מקיפין שלשה חבלים וכו' ואם את אומר שצורת הפתח מתיר אף ביותר מעשר למה לי שלשה חבלים והא כמו כן בחבל אחד סגי שיקשור אותו בקנים שמכאן ומכאן ויהא ניתרת כל אורך המחיצה בצורת הפתח. אלא לאו ש''מ דאין צורת הפתח מתיר בפרצה יותר מעשר:
רִבִּי יוֹנָה אָמַר. רַב הוֹשַׁעְיָה בָעֵי. הָדָא פֵיאָה אֲמָה אִיתְאֲמַר. מִלְּמַעֲלָן מִן הַצָּד. אִין תֵּימַר מִלְּמַעֲלָן. כָּל שֶׁכֵּן מִן הַצָּד. אִין תֵּימַר מִן הַצָּד. הָא מִלְּמַעֲלָה לֹא. אִין תֵּימַר מִלְּמַעֲלָן. יְאוּת אָמַר רִבִּי הַגַּיי. אִין תֵּימַר מִן הַצָּד. לֹא אָמַר רִבִּי חַגַּיי כְּלוּם. מַה נַפְשָׁךְ. אִם מִּלְּמַעֲלָן. הֲרֵי מִלְּמַעֲלָן. אִם מִן הַצָּד. הֲרֵי מִן הַצָּד. רַבָּנִן דְּקַיְסָרִין בְּשֵׁם רִבִּי יִרְמְיָה. תִּיפְתָּר בְּשֶׁעֲשׂוּיִין כְּמִין דִּקְרָן.
Traduction
Pnei Moshe non traduit
רב אושעיא בעי הדא פיאה מה את אמר. כך הוא בכלאים ובסוכה. כלומר מה דינה של הפיאה והיכן הוא נותן את הפיאה אם מלמעלן על הקנים והיתדות או אם מן הצד של הקנים העומדים הוא דמהני והוי צורת הפתח:
אין תימר מלמעלן. מהני צורת הפתח אם כן ממילא שמעינן דכ''ש מן הצד דמהני לפי שהחבל יותר סמוך לקרקע הוא ונראית כבנין המחיצה. אבל אין תימר מן הצד א''כ איכא למימר הא מלמעלן לא מהני משום שאינו נראה כל כך כמו מחיצה ומשום שהרוח פתוח הוא עד למטה:
אין תימר מלמעלן. מהני צורת הפתח בעלמא א''כ יאות אמר רבי חגיי דממתני' שמעינן דאינו מתיר ביותר מעשר מדלא קתני דבחבל אחד סגי ויקשרנו למעלה על היתדות שמכאן ומכאן אבל אי אמרינן דדוקא מן הצד הוא דמהני בעלמא אם כן לא אמר ר' חגיי כלום דלא שמעינן מידי ממתני' כדמסיק לקמן:
מה נפשך. ומתמה הש''ס דמאי שנא הא ממה נפשך מוכחא ממתני' דאי מלמעלן נמי מהני הרי מלמעלן יכול הוא לעשות ואי מן הצד הוא דמהני הרי מן הצד מיהת יכול הוא לעשות ועל כרחך דאינו מתיר ביותר מעשר. ואמאי אמרת דאין תימר מן הצד לא אמר ר' חגיי כלום:
תיפתר בשעשויין כמון דקרן. שהיתידות שמקיפין עליהן החבלים עשויין כמין הדקר הזה שהוא רחב מלמעלה והולך ומשפע עד שהוא דק ביותר. והיינו דאמרינן דאי אמרת צורת הפתח שאמרו דוקא מן הצד א''כ לא שמעינן מידי ממתני' דאינו מתיר ביותר מעשר משום דבכה''ג אי אפשר לעשותו הואיל ומן הצד היתדות דקין הן מאוד ואין החבל נקשר ועומד עליהן לפי שמשפעין והולכין הן והחבל נופל מהם עד למטה בארץ ולעולם אימא לך דבעלמא מתיר צורת הפתח אפילו ביותר מעשר:
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source